לפני שמדברים על עיצוב ותכנון בצמחי ארץ ישראל, אנו צריכים לברר לעצמינו למה אנחנו רוצים "לגנן" בצמחיה זו, וכן מה היתרונות והצדדים האחרים שלה.

למה כן:

הסיבה העיקרית לשימוש של צמחי ארץ ישראל בגן היא אידאולוגית: רצון להתחבר לסביבה הטבעית, חיבת הארץ, קיימות, שימור אופי של מקום, נוסטלגיה. סיבות אלו מביאות את האדם פעמים רבות ליצירת גינה שהיא עשויה כמעט לגמרי מצמחיה זו.  אמנם, במינונים קטנים יותר, אפשר לשלב בגן אזור או פינה של צמחיית ארץ ישראל, שמשתלבת עם אזורים שונים וצמחיה שונה – או לחילופין, לשלב אותה באופן אורגני בגן.

 למה לא:

כשניגשים לבחור צמחים לגן, צריכים להכיר את המגבלות של צמחים מסוימים, והתאמתם לגינה הפרטית / הציבורית. ישנם צמחי ארץ ישראל רבים שקצב צימוחם הוא איטי ביותר, הפריחה שלהם קצרה ביותר, או מינורית מידי לטעמינו. ישנם צמחים שרגישים להשקיית קיץ (!) ובתנאים לא נכונים עלולים למות או לקרוס.

רק מתוך הכרות עמוקה עם צמחיית הבר של ארצנו,  נוכל לתכנן גינה ארץ-ישראלית או לשלב אותה בצורה נכונה בגן.

מה בין גן ארץ ישראלי לגן ים תיכוני:

אנשים רבים מתבלבלים בין שני המושגים האלה, כשלמען האמת הקשר ביניהם קלוש.

גינה ים תיכונית היא סגנון עיצובי.

הגינה הים תיכונית מתאפיינת בשילובים של צמחים מכל אזור הים התיכון, ואף צמחים שמוצאם הטבעי ממקומות רחוקים יותר, שילוב של אלמנטים מאבן טבעית מקומית, שימוש בריצופי אבן בגן – בשטח גדול יחסית, המנעות משתילת דשא, שימוש בגאופיטים, גן ירק/גינת תבלינים, בוסתן.

אפשר לתכנן גינה ים תיכונית בלי לשתול כמעט שום צמח ארץ ישראלי

גינת צמחי ארץ ישראל יכולה להתקיים בסגנון עיצובי אחר לחלוטין, לתת תחושה שונה, ולהשאר  גינת צמחי ארץ ישראל. בשילוב עם מדשאה, עם דק, וכמעט עם כל סגנון עיצובי אחר.

הטיפול במערכת ההשקיה:

לקראת סוף הגשמים אנחנו מפעילים את מערכת ההשקיה. בודקים סוללות (למחשבי  DC), בודקים ומתקנים פיצוצים, ומכוונים את תכניות ההשקיה לפי הקישור המצורף :   http://www.moag.gov.il/NR/rdonlyres/B1B6C963-EEFF-458D-A2DC-03ECAEFD624A/0/gan_chaschan.pdf. ככלל, יש להעדיף השקיות ארוכות יותר במרווחים ארוכים יותר מהשקיות קצרות במרווחים קצרים ( מלבד בעציצים, וצמחים בעלי מערכת שורשים רדודה)

עשביה:

עם כל הגן מתעוררים כל העשבים שאנחנו לא רוצים בגן. מי שריסס בתחילת החורף בחומרים מעכבי נביטה – לא תהיה לו כמעט עבודה. מי שלא – שיפשיל שרוולים ויתחיל לעשב, לכסח נמוך ( בעזרת חרמש מוטורי) או לרסס בחומרים קוטלי מגע – כגון ראנדאפ או שו"ע.

דשא:

הדשא מתעורר מתרדמת החורף שלו. על מנת "לעזור לו" להתאושש, לגרום לו להראות ירוק יותר ולמנוע נזק לטווח ארוך, נפזר על הדשא דשן בשיחרור איטי ( אפשר גם קומפוסט) כגון מולטיגרין או שו"ע, הכמות –  לפי הוראות יצרן. ההשקיה לדשא לפי הקישור שבלמעלה.

שתילת פקעות ועונתיים של קיץ:

יש סוגים רבים של פקעות ועונתיים של קיץ. אנחנו נמליץ על אחדים:

עונתיים ( או משמשים כעונתיים):

• גיארדיה יפהפיה : כחצי מטר גובה. מתאים גם למקומות קרים. שמש מלאה
• חמנית מצויה : כמטר גובה. רגיש לקור. שמש מלאה
• מימול זהוב: רגישות בינונית לקור. כמטר גובה. חצי צל.
• פלפלת הגינה – נוי: כחצי מטר גובה. עמיד לקור. שמש מלאה וחצי צל. יש זנים שמתאימים גם למאכל.

פקעות:

•  אמריליס יפיפה : כחצי מ' גובה. פורח ללא עלים בקיץ. עמיד לקור.שמש מלאה
• דליה מנוצה: כמטר גובה. שמש מלאה. עמיד לקור.
• דליה ננסית: כ30 ס"מ  גובה. שמש מלאה. עמיד לקור.

על הדקלים: 

הדקליים הם ממשפחות הצמחים המככבות ביותר בגן הנוי. אין כמעט גינה בלי דקלים. המצב הגיע עד כדי כך שהיום אדם ממלא את גינתו בדקלים או מדיר אותם לגמרי מהגן.  במינון ובהתאמה נכונה אפשר וצריך להגיע למצב שהדקלים – בתור קבוצה חשובה כל כך בעולם הצומח והגינון – יקבלו את מקומם הראוי, אך לא ישתלטו על כל הגן – ויעידו על חוסר תכנון.

ישנם סוגים רבים של דקלים שונים ומגוונים מאד זה מזה, והם נחלקים לשני קבוצות עיקריות: דקלים טרופיים ודקלים מדבריים.

דקלים טרופיים:

רובם המוחלט של הדקלים הטרופיים מסוגלים לשרוד רק בתנאי חום ולחות לאורך כל השנה, וחלקם הגדול זקוקים גם להצללה או להצללה חלקית. הדקלים הטרופיים החזקים יחסית יכולים להתקיים אצלינו במישור החוף והעמקים. את החלשים יותר לא נראה בארץ.

הנפוצים היותר הם :

• סיאגרוס רומנזוף ( קוקוס)  - נראה אותו כמעט בכל גינה, חזק יחסית לטרופיים. נמאס על הגננים. קל להעתקה כבוגר – ולכן נראה אותו הרבה בגינון ציבורי.
• ארכונטופניקס אלכסנדרה ( דקל טבעות )  וארכונטופניקס  קונינגהמיאנה ( דקל טבעות ) -  לשמש מלאה וחצי צל – נראים רע בחורף הישראלי,  צריכים השקיה מרובה ואינם מתאימים למקומות יובשניים.

דקלים טרופיים נוספים מומלצים :

• דיפסיס דקריי – הדקל המשולש – לשמש מלאה וחצי צל, יוצר צורה משולשת מעניינת על הגזע, דקל בינוני בגובהו.
•  קריוטה הימליה – דקל זנב הדג - לשמש מלאה וחצי צל, צורה מיוחדת לעלים, פרי גורם לגירוי.
• וודיטיה ביפורקטה – דקל זנב השועל - לשמש מלאה וחצי צל, עלעלים רכים ויפים, סובל בחורף.

דקלים מדבריים:

דקלים מדבריים שונים מאוד באופיים מדקלים טרופיים והם ישמשו פעמים רבות בגינות ים-תיכוניות, בגינות קקטוסים ובאזורים היובשניים או הקרים בארץ, שדקלים טרופיים לא ישרדו בהם.

בדרך כלל דקלים מדבריים יהיו עמידים לקור וליובש, וישרו אוירה ים תיכונית או מדברית

דקלים מדבריים מומלצים:

• בוטיה דרומית – רגיש להשקיית יתר. עמיד בתנאי מזג אויר קיצוניים. פרי אכיל. גודל בינוני.
• תמר קנרי – לא לגינה הקטנה, עץ גדול ומרשים, קוצים בתחילת הכפות גורמים לגירוי.
• סבל פלמנטו – דקל קטן – בינוני עמיד ביותר.
• תמר נטוי ותמר רוביליני  - קטנים יחסית . עמידים לתנאי גידול קיצוניים

מופעי עלווה

ישנם צבעי עלווה שנמצאים לאורך כל השנה – וכאלה שנמצאים רק בסתיו – בשלכת.

דוגמאות לצבעי עלווה:

שיחים ובני שיח

• אזוביון רפואי אפור (אפור)
• סנטולינה ננסית (אפור)
• סביון מלבין (אפור)
• לויקופיליום (אפור)
• דורנטה זהובה (צהוב)
• לובליה אדומה
• פורמיון חסון 'ארגמני'
• איריסין לינדין (אדום)

עצים

• שיטת ביילי (אפור עם לבלוב סגול)
• שזיף פיסארדי (אדום)
• אפרסמון יפני (בשלכת – אדום, סגול וצהוב)

מופעי פרי

מלבד הפריחות ישנו מופע צבע נוסף וחשוב – פירות  קישוטיים. מלבד פירות המאכל, ישנם כמה צמחים חשובים ששותלים אותם בגלל מופע הפרי שלהם.

דוגמאות לפרי קישוטי:

• בוטיה דרומית
• מורן החורש
• דודונאה דביקה
• חבושיות למיניהם
• צינית מקרינה
• ננדינה תרבותית
• אפרסמון יפני (זנים עפיצים – הפרי נשאר כל החורף על העץ)
• כוריזיה בקבוקית

לא פעם אני שומע  את הטענה הבאה " בהר הגבוה – באזורים שחשופים לרוחות ולקור חזק – אף צמח לא מחזיק אצלי מעמד"

מה זה בכלל ההר הגבוה?

ההגדרה הרווחת ל " הר הגבוה"  היא מקום שנמצא  מעל 700 מ' מפני הים. מקום שהוא מוגן מרוחות, מוקף צמחיה או בניינים, נמצא ליד  מקור חום (מזגן וכו')  והוא מעל 700 מ'  לא תמיד ייחשב ההר הגבוה. הגדרת המקום חשובה מאוד כשבאים למשתלה לקנות צמחים. המוכר במשתלה -אא"כ תאמרו לו אחרת – בדרך כלל לא יתחשב בתנאי האקלים שלכם.  בכל מקרה כדאי להתיעץ עם בעל ניסיון שעובד באזור, לדעת את הגדרת המקום. חוסר התחשבות בתנאי האקלים יתבטא בחוסר פריחה, פרי, מחלות ומות הצמח.

עצי פרי

הפעם נתמקד בעצי פרי שמתאימים להר הגבוה. ישנם עצים רבים שמתאימים דווקא בהר הגבוה, וחבל לפספס אותם… לדוגמה:

• עצים ממשפחת הורדניים: לדוגמא: תפוח, אגס , אפרסק,נקטרינה, שקד, שזיף, דובדבן, גודגדן, חבוש וכד'.יש לדעת שבעצים אלה יש אחוז גבוה יחסית של מחלות גזע ומזיקי פרי, אבל אין תחליף לפירות שלהם. במישור החוף הם יצליחו להחזיק מעמד ולתת פרי לעיתים נדירות. הם זקוקים למנת קור כדי לתת פרי .
• עצים משבעת המינים – גפן (מטפס) , תאנה ,רימון , זית (תמר פחות מתאים)
• מבין כל ההדרים הלימון והאתרוג הם היחידים שישרדו, וגם זה בקושי, במקום מוגן מרוחות.
• אפרסמון, שסק, חרוב אגוז מלך ופקן (פקן - לשתול רחוק מהבית)

אחד הצמחים הבולטים בצמחיית ההר היה תמיד קטלב מצוי. קליפת הגזע אדומה ומתקלפת, הפירות אדומים ואכילים בחורף, הפרחים בצבע קרם. הוא עמיד ליובש ומתקיים בקרקע חומצית וגם בבסיסית ( ובלבד שתהיה מנוקזת), חסכן במים. מומלץ לשתילה לנוי ולא לצל – זאת בשל צימוח איטי. תוספת השקיה בשנים הראשונות תגביר את הקצב.

סימה כגן מאקלמת הצמחים ממשרד החקלאות הביאה לארץ את המין  קטלב – קטלבי 'מירנה'

אפשר להתרשם ממנו בדף שלה : http://www.agri.gov.il/he/pages/764.aspx

זהו עץ מצוין עם היתרונות של קטלב מצוי אבל עמיד ומתאים יותר לשתילה בכל אזורי הארץ, למעט בערבה. השוני העיקרי בין המינים: קליפת הגזע בצבע חום-אדום במקום אדום, פריחה גדולה יותר בוורוד במקום בקרם , ופירות גדולים יותר.

חובה בכל גן ארץ ישראלי או גן חסכן במים!!

קטלב בהר טייסים

משבר המים בשיאו. כולם לחוצים, מדברים, נפגשים, מתכננים, מתפילים, משתמשים במערכות מים אפורים וכמובן חוסכים…  ומה לא?

מה לא? לא מנצלים את הטל.

מהו טל?

האויר נושא מים. בתחזית אנחנו שומעים על זה – קוראים לזה " אחוזי לחות ". לכל טמפרטורת אויר יש יכולת לשאת כמות מסוימת של מים, אויר חם נושא יותר מים, אויר קר –פחות. ברגע שיש מעבר מהיר בין חום לקור (במקום שקיימים אדי מים רבים באויר – לדוגמא אצלינו בשפלה או בצפון הנגב) – המים מתעבים (ההפך ממתאדים) ונוצר לנו טל על הרכב.

טל בישראל:

מספר לילות הטל בישראל שונה מאזור לאזור. בממוצע, טל נוצר בכ-200 לילות בשנה בעמק יזרעאל ובשפלת החוף, 250 לילות בצפון הנגב, 150-180 לילות באזורי ההר ועד 50 לילות בעמק הירדן. באזורי הכנרת וצפון ים-המלח הטל נוצר במרבית ימי השנה (320-365 לילות).

בגידולים חקלאיים מסוימים, למשל בצפון הנגב, הטל הוא מרכיב מרכזי שבלעדיו לא היה מתקיים הגידול.

איך כל זה קשור אלי?

ע"י איסוף טל אפשר לחסוך בקיץ יותר מ50% מהשקיות הקיץ, בצורה פשוטה, בלי עלויות הקמה ואחזקה.

יש מספר דרכים פשוטת וקלות לאיסוף טל בגינה הביתית:

א.      אם יש לכם מחסן, מרזב, גג איזכורית או כל משטח אחר בעל שטח פנים חלק – אפשר לנקז את כל הטל שמצטבר שם לכלי או לערוגה שנמצאת ליד. בכרם-מהר"ל נאספו מגג ששטחו 160 מ"ר – 85 ליטר טל בלילה אחד.

ב.      שיטה נוספת קלה מאוד ליישום : שמים ליד גזע העץ בקוטר של כמטר חתיכות פלסטיק חלק/חתיכות פח/אבנים כמה שיותר חלקות ועם חללי אויר קטנים ביניהם. הטל מתעבה ונאסף ליד בית השורשים. בבוקר תרגישו את האדמה רטובה… (אגב, זה גם מונע אידוי ומעודד קומפוסטציה ע"י מיקרו-אורגניזמים בקרקע)

אומנם זה לא ירווה עץ בצורה מלאה, אבל יחסוך בכ50% לפחות את השקיות הקיץ בעונת הטל.

שווה לנסות!

עצים נשירים נחשבים פעמים רבות לא רצויים בגינה.
ובאמת יש להם כמה חסרונות. ראשית – הלכלוך שהם עושים בזמן השלכת, שנית – עצים נשירים רבים נראים רע כשהם בעירום – ללא עלווה, (לדוגמה : שקד מצוי) ובנוסף מי רוצה עץ במקום מרכזי כשבמשך 3-4 חודשים הוא ערום?
למרות החסרונות הנ"ל – יש לעצים נשירים ערך רב בשימוש בגינה, ובפרט במקומות מרכזיים.
א. במדשאות: הלכלוך לא מפריע כי הוא נאסף בקלות עם המכסחת, ויש בהם יתרון רב במדשאות: אנחנו שמים במדשאה עץ לצל. בחורף, כשאנחנו לא יוצאים לשבת בדשא, וגם אם יוצאים, אנחנו מנסים לתפוס קצת שמש, עצים נשירים נותנים מעבר ישיר של אור ואוויר לדשא באופן שיקל עליו להתחדש בצורה הטובה ביותר באביב.

עצים מומלצים למדשאות:
• אלביציה ורודה
• אלמוגן רחב עלים
• פנסית דו נוצתית (קלרוטריה)

ב. מופע שלכת קישוטי: ישנם עצים ושיחים רבים שמופע שחבל לפספס את מופע השלכת שלהם:

עצים מומלצים בעלי מופע שלכת:
• גפנית מחומשת/משולשת (מטפס)
• אלה ארץ ישראלית – שלכת אדומה
• אלה אטלנטית – שלכת אדומה
• לגרסטרמיה כלאיים – שלכת אדומה
• אדר תלת אונתי
• ספיון השעווה – כתום עד אדום כהה
• אפרסמון יפני –צהוב, כתום, אדום

ג. צללית העץ בעירום: כשאנחנו חושבים על גינה – ישר עולה לנו בראש "ירוק". הרבה ירוק. הרבה צבע. ובאמת, לא היינו רוצים לראות את כל הגינה בחורף מלאה בענפים ערומים, ללא רוח חיים… אבל על ידי שילוב עצים נשירים במינון נכון בגינה – אנחנו יכולים להנות מצורת העץ הערום בגן בלי תחושה "מתה".
עצים בעלי גזע וענפים קישוטיים :
• דובדבן יפני
• צפצפה שחורה איטלקית
• צפצפה מכסיפה
• מילה סורית
• בומבק צייבה
• כוריסיה בקבוקית (נשיר מותנה)

ד. תחושה של חורף :
יש אנשים שאוהבים את המראה החורפי האירופאי… תודו שיש בזה משהו.

לסיכום, אין לך צמח שאין לו מקום. הכל תלוי בתכנון ובמינון…